Përkthimi i kuptimeve të Kuranit Fisnik - Përkthimi hebraisht - Shoqata "Dar es-Selam

Numri i faqes:close

external-link copy
118 : 9

وَعَلَى ٱلثَّلَٰثَةِ ٱلَّذِينَ خُلِّفُواْ حَتَّىٰٓ إِذَا ضَاقَتۡ عَلَيۡهِمُ ٱلۡأَرۡضُ بِمَا رَحُبَتۡ وَضَاقَتۡ عَلَيۡهِمۡ أَنفُسُهُمۡ وَظَنُّوٓاْ أَن لَّا مَلۡجَأَ مِنَ ٱللَّهِ إِلَّآ إِلَيۡهِ ثُمَّ تَابَ عَلَيۡهِمۡ لِيَتُوبُوٓاْۚ إِنَّ ٱللَّهَ هُوَ ٱلتَّوَّابُ ٱلرَّحِيمُ

118 ולשלושת אלה אשר התעכבו ונשארו מאחור, כאשר הארץ למרות רוחבה נעשתה צרה להם, גם נפשם נעשתה צרה להם, וידעו שאין מפלט מאללה אלא בפנייה אליו. אז הוא קיבל את תשובתם, כי אללה הוא הרחום והמקבל את המבקשים סליחה. info
التفاسير:

external-link copy
119 : 9

يَٰٓأَيُّهَا ٱلَّذِينَ ءَامَنُواْ ٱتَّقُواْ ٱللَّهَ وَكُونُواْ مَعَ ٱلصَّٰدِقِينَ

119 הוי אלה אשר האמינו! יראו מאללה, והיו עם אנשי הצדק. info
التفاسير:

external-link copy
120 : 9

مَا كَانَ لِأَهۡلِ ٱلۡمَدِينَةِ وَمَنۡ حَوۡلَهُم مِّنَ ٱلۡأَعۡرَابِ أَن يَتَخَلَّفُواْ عَن رَّسُولِ ٱللَّهِ وَلَا يَرۡغَبُواْ بِأَنفُسِهِمۡ عَن نَّفۡسِهِۦۚ ذَٰلِكَ بِأَنَّهُمۡ لَا يُصِيبُهُمۡ ظَمَأٞ وَلَا نَصَبٞ وَلَا مَخۡمَصَةٞ فِي سَبِيلِ ٱللَّهِ وَلَا يَطَـُٔونَ مَوۡطِئٗا يَغِيظُ ٱلۡكُفَّارَ وَلَا يَنَالُونَ مِنۡ عَدُوّٖ نَّيۡلًا إِلَّا كُتِبَ لَهُم بِهِۦ عَمَلٞ صَٰلِحٌۚ إِنَّ ٱللَّهَ لَا يُضِيعُ أَجۡرَ ٱلۡمُحۡسِنِينَ

120 אל לתושבי אל-מדינה ותושבי המדבר מסביב להתעכב בהצטרפות אל שליח אללה, ולהעדיף את נפשותיהם על נפשו, משום שלא יפגע בהם צמא, עייפות, חוסר מזון למען אללה, וכן לא ידרכו במקום אשר ירגיז את הכופרים, ולא יפגעו באויב פגיעה כלשהי, אלא יירשם לזכותם מעשה טוב , כי הוא לא יפחית משכרם של עושי הטוב. info
التفاسير:

external-link copy
121 : 9

وَلَا يُنفِقُونَ نَفَقَةٗ صَغِيرَةٗ وَلَا كَبِيرَةٗ وَلَا يَقۡطَعُونَ وَادِيًا إِلَّا كُتِبَ لَهُمۡ لِيَجۡزِيَهُمُ ٱللَّهُ أَحۡسَنَ مَا كَانُواْ يَعۡمَلُونَ

121 כל הוצאה שיוציאו, אם גדולה או קטנה, או כל ואדי שיחצו, ייכתב להם (כמעשה טוב), על-מנת שאללה יגמול להם את הגמול הטוב ביותר. info
التفاسير:

external-link copy
122 : 9

۞ وَمَا كَانَ ٱلۡمُؤۡمِنُونَ لِيَنفِرُواْ كَآفَّةٗۚ فَلَوۡلَا نَفَرَ مِن كُلِّ فِرۡقَةٖ مِّنۡهُمۡ طَآئِفَةٞ لِّيَتَفَقَّهُواْ فِي ٱلدِّينِ وَلِيُنذِرُواْ قَوۡمَهُمۡ إِذَا رَجَعُوٓاْ إِلَيۡهِمۡ لَعَلَّهُمۡ يَحۡذَرُونَ

122 אין חובה על כל המאמינים לצאת ללחימה, די בחלק מכל קבוצה לצאת, כדי שאלה שלא יצאו יוכלו ללמוד את הדת, וכאשר בני קבוצתם יחזרו אליהם מהמלחמה, הם ילמדו אותם מה שלמדו בהעדרם, כדי שיהיו זהירים. info
التفاسير: